המונח “הליכתיות” (Walkability באנגלית) מתייחס למידת הנוחות, הבטיחות והנגישות של סביבה עירונית או שכונתית להליכה רגלית. במילים אחרות, הוא מתאר עד כמה קל ונעים לאנשים ללכת ברגל במקום מסוים, בין אם למטרות תחבורה (למשל להגיע לעבודה או לבית הספר) או לפנאי (למשל לטייל, לקניות או לפארק).
רמות הליכתיות גבוהות מקושרות לבריאות טובה יותר, הפחתת שימוש ברכב פרטי, ירידה בזיהום אוויר ושיפור האינטראקציה החברתית בקהילה.
ההליכתיות מושפעת ממבנה עירוני, מהתנהגות, ממדיניות ציבורית ומהסביבה הפיזית והחברתית – ולכן הפיכת מקום להליכתי דורשת פתרונות משולבים ולא רק שינוי פיזי.
ויש גם אתגרים אחרים:
– באופן המדידה של הליכתיות שמשתנה ממדינה למדינה, מעיר לעיר או מאזור לאזור.
–בהסתכלות על הליכה כחלק מ״דרך״ (trip) ארוכה יותר שבה מתחילים בנקודה א׳ ומסיימים בנקודה ב׳.
–בהבנה של השיקולים של הגורם האנושי בבחירת ״הדרך״
–בהבנה של הקשר בין בטיחות חצייה של כבישים לבין הליכתיות. שכן למרות שהליכתיות ובטיחות בכביש ובטיחות חצייה קשורות זו לזו כדי ליצור סביבת חצייה בטוחה יש להסתכל גם על היבטים מערכתיים נוספים, מודעות נהגים, נראות הולכי הרגל, ועוד.
אנחנו חוקרות את הקשר הזה בין הליכתיות לבטיחות ובין מטרות ההליכה וה״דרך״.