התנהגות

התנהגותו של הולך הרגל מושפעת ממאפייניו האישיים ומיכולותיו הפיזיות והקוגניטיביות.

• גיל וניסיון – ילדים וקשישים מתקשים לעיתים להעריך מרחקים, מהירויות וסיכונים.
• מצב קוגניטיבי ורגשי – עייפות, לחץ, חרדה או הסחות דעת (כגון שימוש בטלפון נייד) משפיעים על איכות קבלת ההחלטות.
• מאפיינים פיזיולוגיים – יכולת הראייה, השמיעה, שדה הראייה, מהירות התגובה והניידות.
• גישה ועמדות – תפיסת הסיכון, אחריות אישית והרגלי הליכה משפיעים על אופן ההתנהגות.

הסביבה העירונית משפיעה באופן משמעותי על החלטותיהם של הולכי הרגל.

• תכנון עירוני – רוחב המדרכות, איכות התשתיות, נראות מעברי החצייה, הצללה ותאורה.
• עומסי תנועה – נפח התנועה ומהירות כלי הרכב משפיעים על תחושת הביטחון ועל אופן החצייה.
• תנאי מזג אוויר – גשם, ערפל, חום קיצוני או שמש מסנוורת משפיעים על שדה הראייה ועל קבלת ההחלטות.
• איכות התחזוקה – מדרכות פגומות, חסימות, מפגעים ותשתיות לקויות עלולים לגרום להתנהגות מסוכנת.

האדם מושפע גם מהתנהגותם של אנשים אחרים במרחב.

• נורמות חברתיות – כאשר אחרים חוצים באור אדום או מחוץ למעבר חצייה, אנשים רבים נוטים לחקות את ההתנהגות.
• לחץ קבוצתי – הליכה בקבוצה עשויה להשפיע על קבלת ההחלטות ועל רמת הסיכון.
• צפיפות הולכי רגל – עומס במרחב הציבורי משנה את דפוסי התנועה ולעיתים מוביל להתנהגות פחות בטוחה.
• הרגלים יומיומיים – התנהגות קבועה במסלולים מוכרים יוצרת לעיתים ביטחון יתר והפחתת ערנות.

לטכנולוגיה השפעה הולכת וגדלה על התנהגות הולכי הרגל.

• שימוש בטלפונים חכמים, אוזניות ושעונים חכמים עלול להסיח את הדעת ולהפחית את המודעות לסביבה.
• מערכות ניווט ואפליקציות מסייעות בבחירת מסלולים אך לעיתים גורמות להסתמכות יתר על מידע דיגיטלי.
• רכבים חכמים ומערכות סיוע לנהג משפיעים על האינטראקציה בין הולכי הרגל לכלי הרכב.
• מצלמות, חיישנים ומערכות Smart City מספקים מידע המשפר את בטיחות משתמשי הדרך.